הביתה

התוכנית של האשה הצעירה הזאת הייתה, לפחות איך שזה נראה בדיעבד, לצאת מהעיר ניו-יורק, לפנות מערבה, לקנדה, ואז, צפונה, לאזור קולומביה הבריטית, ו-היוקון, ואחר כך, שוב מערבה לאלסקה, ולמיצר ברינג, בואכה סיביר. עוד שתי נקודות: מדובר בספור מסע אמיתי, גם אם יש בו כמה חורים, וכן, הוא נעשה רגלית.

——————

תמצית הסרטון:
ליליאן אלינג נולדה ככל הנראה סביב 1896 באזור פולין־רוסיה, ייתכן למשפחה יהודית, או משפחה רוסית גולה בסיביר. לאחר המהפכה הרוסית היא נשלחה לארצות הברית, כנראה כדי לבדוק אם זהו מקום בטוח למשפחה.
נראה כי היא עבדה בניו יורק, חסכה פרוטה לפרוטה ושאפה לשוב למולדתה. היא לא יכלה לממן כרטיס הפלגה מאחת מאותן אוניות קיטור ששייטו אז בימים, והחליטה פשוט _ ללכת.
בתחילת 1927 היא יוצאת למסע רגלי בן אלפי קילומטרים, מהחוף האטלנטי של אמריקה, דרך קנדה, ועד קצה אלסקה, בתקווה לחצות את מצר ברינג הקפוא ולהגיע לרוסיה. תיעוד ועדויות ממקורות שונים מלמד שהיא צעדה מדי יום עשרות קילומטרים – דרך באפלו, שיקגו מיניאפוליס, וויניפג (Winnipeg) עד שהגיעה להזלטון (Hazelton) שבקולומביה הבריטית, שם, אגב, נעצרה לאחר שאחד האנשים המקומיים הבחין בה; תשושה ורעבה. בכיסה נמצאו עשרים דולר ומוט ברזל, “להגנה מפני גברים” – כך אמרה. השוטרים ריחמו עליה, והיא בילתה חודשיים בחורף הקשה, בבית הכלא: OAKALLA באיזור.
אביב1928 . היא ממשיכה צפונה, מצוידת בכלב נאמן בשם ברונו ובסיוע עובדי תחנות רשת הטלגרף שסיפקו לה מזון וביגוד. בעיתון מקומי ב-יוקון, יודעים לספר על “אשת המסתורין” – אישה שותקת, רזה ונחושה, שהולכת הביתה ברגל.
חורף 1929. ליליאן ב-דוסון סיטי ורוכשת סירה קטנה, עימה היא מפליגה במורד נהר היוקון לעבר אלסקה. עדים סיפרו שראו אותה ליד וויילס (WALES) כמעט על שפת המצר, כשהיא מושכת עגלה קטנה עם תרמיל. משם נעלמה, ייתכן שטבעה, ייתכן שחצתה את המצר אל סיביר. היו עדויות על אישה לבנה שנראתה בעיירה פרובידנייה (Provideniya) ב-1930 , מספרת על כך שהלכה מרחק גדול. אלא שאין כל הוכחה שמדובר בליליאן; אותה גבורה מופלאה שחצתה מרחק של אלפי ק"מ, מונעת, ואין דרך אחרת לומר זאת, בכוח הגעגוע.

————–