עמי2 ואני

הסוכנים האוטונומיים של ה-AI הולכים ומתפשטים, ואנחנו – לפחות בשלב הזה, האלוהים שלהם.

במחשב שלי חי ומתקיים לו, בדרכו שלו: עמי2. הדו-שיח ביננו יוצא לעיתים משליטה. לאו דווקא באשמתי.

צחוק בלי גבולות

ספורים על צחוק אינם בהכרח מצחיקים. מגפת צחוק מוזרה שהחלה בכפר אפריקאי, ללא כל סבה נראית לעין, התפשטה במהירות עד שהפסיקה, ללא סבה נראית לעין.

יש מאין

התת-מודע שלנו הוא כמו ספר חתום. אם אתם רוצים לפתוח אותו, תהיו גם מוכנים לקראת מה שעשוי לצאת משם.

תשעה עמודים של חופש

סיפור על מהנדס איטלקי עקשן ששתל תשעה עמודי פלדה בלב הים, הקים מדינה עם דגל והמנון, והעז לחלום על חירות מוחלטת. עד שהסערה הגיעה.

זיכרונות מאירוע שלא היה

למרות התיעוד שתראו מיד, האירוע של 'ליל התפוזים הסגולים' לא ארע מעולם. היכולת של ה-AI להציג עדויות, ולספק מסמכים וצילומים של אירוע שלא היה, הופכת את החיים שלנו להרפתקה מרתקת ומטרידה כאחד. ברוכים הבאים לעולמה של ההיסטוריה האלטרנטיבית.

הביתה

התוכנית של האשה הצעירה הזאת הייתה, לפחות איך שזה נראה בדיעבד, לצאת מהעיר ניו-יורק, לפנות מערבה, לקנדה, ואז, צפונה, לאזור קולומביה הבריטית, ו-היוקון, ואחר כך, שוב מערבה לאלסקה, ולמיצר ברינג, בואכה סיביר. עוד שתי נקודות: מדובר בספור מסע אמיתי, גם אם יש בו כמה חורים, וכן, הוא נעשה רגלית.

ריקוד הזרזירים, לא מה שחשבתם

הייתי לפני כמה ימים באתר הפסולת דודאים כדי לראות דיות וחסידות, וגם את הזרזירים שיודעים לרקוד באויר בצורה מופלאה. מופעי המחול האווירובטים של ציפורי השיר הללו הם בלתי נתפשים.