תשעה עמודים של חופש

סיפור על מהנדס איטלקי עקשן ששתל תשעה עמודי פלדה בלב הים, הקים מדינה עם דגל והמנון, והעז לחלום על חירות מוחלטת. עד שהסערה הגיעה.

———————–

תמצית:

 1968, הייתה שנה תוססת בעולם. בארה"ב מחו נגד המלחמה בווייטנאם,  בפאריז, בחודש מאי, הסטודנטים יצאו לרחובות בקריאות לפירוק העולם הישן. רעיונות של חופש נזרקו באוויר. 

באותו זמן ממש, מהנדס איטלקי צעיר, מבולוניה, ג׳וֹרְג׳וֹ רוֹזָה, בחר בדרך משלו להגיע לחירות. רוזה, שהיה מהנדס מכונות מבריק, ביקש ליצור מרחב של חירות מוחלטת, מרחב פיזי שבו לא חלים חוקים לאומיים, לא מסים ולא בירוקרטיה. במשך עשר שנים הוא תכנן את החלום שלו. בין היתר, המציא שיטות בנייה חדשניות, מתוך כוונה להקים על המים, מין טריטוריה חופשית עם ריבונות משלה.

הוא זיהה נקודה בים, כ-11.5 ק"מ מהחוף של העיר רימיני, בחוף הים האדריאטי. היא הייתה במרחק של 500 מטרים מחוץ למים הטריטוריאליים של איטליה. רוזה נעץ בקרקעית הים תשעה עמודים חלולים, עם צינורות פלדה בתוכם, ויצר תשתית למבנה בשטח של 400 מ"ר, מבנה שעתיד לכלול מסעדה, בר, מועדון לילה, חנות מזכרות וסניף דואר.

הוא גם איתר באמצעות קידוח ימי מאגר מים מתוקים שהבטיח אספקת מים סדירה ללא תלות ביבשה הקרובה. ב־1 למאי 1968, רוזה הכריז על עצמאות והמבנה הפך לרפובליקה של אי הוורדים. היה להם המנון ודגל חדש עם שלושה ורדים, וגם בולים שהונפקו לציבור.

למה וורדים? השם, כך מספרים, הגיע משילוב שם המשפחה, רוזה, יחד עם הרעיון הפואטי שלו: לראות ורדים פורחים על פני הים. רוזה הכריז על עצמו כנשיא. האי נפתח למבקרים והפך מיד לסמל סטטוס של חירות. דיברו שם, אגב, אספרנטו, שפה ללא גבולות.

העצמאות של אי הוורדים נמשכה חמישים וחמישה ימים בלבד. ממשלת איטליה לא אהבה את הסיפור. הפוליטיקאים העלו שורה של האשמות, ברובן דמיוניות, החל ממציאותו של בסיס צוללות סובייטי, וכלה במטרה של המייסד להקים קאזינו ומפלט מס.

המקום נתפש על ידי המשטרה האיטלקית, ובפברואר 69, הוצמדו חומרי נפץ לעמודי הפלדה. שני פיצוצים של מאות ק"ג חומר נפץ, לא הצליחו להקריס את המבנה כולו, עד שבאה סערה גדולה ושמה קץ לרפובליקה. רוזה עוד ניסה להקים ממשלה גולה, אבל הוורדים שלו, בינתיים, ירדו למצולות.

————————–

סרטון שעשיתי על הפרשה (2:30) (מתוץ ערוץ היוטיוב שלי @ABENBA@ (עמי בן בסט)

————————