המפה הגיאוגרפית הינה אחד מאותם הפורמטים היותר מוצלחים שהמין האנושי המציא. היא הקדימה את השפה הכתובה בכמה אלפי שנים ואפשרה לנו להתנהל בעולם בצורה מושכלת, לשמר ידע בצורה פשוטה ומובנת, ובעיקר, להניע אותנו קדימה על מנת לראות מה יש שם מעבר לאופק.
החל מסוף המאה ה-19 החלו להופיע מפות בעלות קסם מיוחד אשר שילבו בתוכן גם אלמנט של זמן, ומשכי הגעה ממקום למקום. בכך נתנו המפות, לבד מתמונה גיאוגרפית, אינדיקציה לגבי מצבן של טכנולוגיות התנועה בעולם, ואם תרצו, משהו על מצבה של ההרפתקה האנושית בעת שבה התפרסמו*.
———–
אירופה ב-10 ימים. אתה נמצא כעת בלונדון, כמה זמן יקח לך להגיע לארץ אחרת? בעזרת המפות ומנוע החיפוש של גוגל ניתן לקבל תשובה לשאלה מעין זו במשך שניות, או דקות ספורות. לו הייתם נדרשים לשאלה דומה, נניח בסוף המאה ה-19, זה היה ספור אחר. מי שהיה יכול לספק בכל זאת תשובה מסוימת היה סר פרנסיס גלטון, גיאוגרף אנגלי שפרסם בשנת 1881 מפה צבעונית ייחודית שנועדה לענות על שאלות מן הסוג הזה.
בנוסף להיבט הגיאוגרפי, היה במפה של גלטון גם אלמנט של זמן, במקרה זה, זמני נסיעה לכל מקום ומקום, וזאת בהתאם לכלי התעבורה של התקופה. בהיעדר מכוניות או מטוסים, הדרך הטובה ביותר להגיע למקומות רחוקים הייתה באמצעות הפלגה באוניות, נסיעה ברכבות – היכן שהייתה מסילה, שמוש במרכבות, או רכיבה על סוסים וגמלים.
אם מתבוננים במפה (למטה) ובכתם הירוק שמכסה את רובה של אירופה, רואים כי זמן הנסיעה מהעיר לונדון לקצה "הכתם" היה עד עשרה ימים.
נקודת היציאה לונדון! כעשר שנים לפני מפת הזמנים הלונדונית הזאת, הצליח צמד הרפתקנים אנגלי-צרפתי: פילְיַאס פוֹג ומשרתו זַ'אן פספרטו, להקיף את העולם כולו ב-80 יום! קצב לא רע אם זוכרים שהיקף כדור הארץ הוא קצת יותר מ-40 אלף ק"מ (בקו המשווה) מה שאומר שהם עברו בממוצע מעל 500 ק"מ מידי יום! המסע המלהיב הזה התרחש אמנם רק בראשו של הסופר הצרפתי ז'ול וורן אבל הוא נסמך, פחות או יותר, על טכנולוגיות התנועה של התקופה.
ברבע הראשון של המאה ה-20 הופיעו בקול תרועה המטוסים וכלי הרכב הממונעים. זה היה גם הזמן להוציא מפה חדשה.
קרטוגרף אנגלי בשם ג'והן ברטולומיאו מפרסם בשנת 1914 מפה מעודכנת (למטה) שמראה, שוב, את מרחקי הנסיעה מלונדון לרחבי העולם. על פי המפה הזו שיוצאית ממש בשנה בה פרצה מלחמת העולם הראשונה, היה אפשר לעבור את עיקרה של היבשת האירופאית בפחות מ-5 ימים!
העיר הקרה בעולם. אין ספק כי למפות הגיאוגרפיות של פעם יש הרבה קסם ואסתטיקה, גם אם הן לא תמיד מדוייקות. "רומא ל-ריו", חברה אוסטרלית המתמחה בתכנון מסלולי נסיעה בכל העולם החליטה לשמר את הפורמט הישן והטוב ולעדכן את המפה של ברתולומיאו. המפה החדשה (למטה) שיצאה כ-100 שנים אחרי המפה ההיא, מבוססת על כ-750,000 מסלולים ברחבי העולם שסופקו על ידי חברות תיירות ב-144 מדינות!
רק כדי לסבר את האוזן, אם בשנת 1914 היה לוקח להגיע מלונדון לעיר יקוטסק בסיביר – עיר הנחשבת הקרה בעולם, כ-40 יום, במפה של 2016 אותה נסיעה אורכת כ-¾ יום! אירופה, אין צורך לומר, נחציית כעת בשעות ספורות.
סוסים, גמלים ומרכבות. במחצית המאה האחרונה קרה עוד משהו; העולם שלנו "התרחב" והיעדים החלו להתרחק! ה"גיאוגרפיה" – אותו מונח שראשיתו ביוון העתיקה, ומשמעותו, תאור ציורי של האדמה, יצאה מגבולות העולם הארצי שלנו, והיא מקיפה כעת את מערכת השמש כולה, ומעבר לה. לאחר כ-50 שנות אקספלורציה בחלל, שבוצעה ברובה באמצעות טלסקופים וחלליות לא מאויישות, אפשר לקבל היום מפות גיאוגרפיות מפורטות של הירח וכמה מכוכבי לכת הקרובים.
תפישת המרחק והזמן משתנה בהתאם. בעוד שעל פני כדור הארץ אנחנו יכולים להגיע כיום לכל מקום ומקום בפרקי זמן סבירים, היעדים במערכת השמש ובגלקסיה נמצאים במרחקים כמעט בלתי נתפשים. אם המרחק, לדוגמא, בין שתי הנקודות היותר רחוקות בכדור הארץ הוא כ-20,035 ק"מ (היקף כדור הארץ בקו המשווה חלקי 2), המרחק לכוכבי הלכת הקרובים נאמד בעשרות ומאות מיליוני קילומטרים!
התסריטאים וסופרי המד"ב פתרו זה מכבר את בעיית התנועה ברחבי הקוסמוס בעזרת שורה מגוונת של טכנולוגיות אקזוטיות המאפשרות "קפיצות בחלל" ותנועה במהירות האור. אנחנו עדיין לא שם. אמצעי ההנעה וההסעה שיש לנו כיום, בהתייחס לאותם מרחקים אסטרונומים, משולים, במקרה הטוב, לסוסים, גמלים ומרכבות.
Credit: mirror.co.uk
המפה של המשחק המקדים. יכול להיות שאי פעם, בעתיד הרחוק, מישהו יוציא מפה חדשה שתתאר את מערכת השמש, והגלקסיה עם יעדים ולוחות זמנים של הנסיעה. בינתיים אפשר אולי להסתפק במתאבן מימינו אלה.
מערכת הנייש'נל ג'יאוגרפיק יזמה הפקתה של מפה ייחודית (למטה) המתארת את מסעות החקר במערכת השמש שנערכו במחצית המאה האחרונה. אפשר לראות בה כ-200 שיגורים (הקווים הצבעונים) של חלליות מחקר מסוגים שונים וליעדים שונים. המסעות הללו שנערכו על ידי חלליות לא מאויישות, גשושיות מחקר, רובוטים וטלסקופי חלל הם רק ההתחלה, אולי משחק מקדים למפת ברתולומיאו של העתיד.
* הרשימה הזאת היא הרחבה ומיקוד של רשימה קודמת בנושא
—————–
תודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה.
אשמח אם תשקל/י את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן שנראית מעניינת.