הו האנושות!

בימים אלה כאשר המגיפה הגדולה עדיין כאן ומצבה של החברה האנושית, כך לפחות בתחושה, לא משהו, אני חוזר לרגע כמה עשרות שנים לאחור, לסופה הדרמטי של ספינת האוויר הינדנבורג, ולשדר הרדיו שהיה שם וזעק על מצבה של האנושות. המסע הזה למאה הקודמת נעזר בסרטון וידיאו חדש שנערך באמצעות בינה מלאכותית ונותן מבט אחר על האסון המפואר הזה.

–—————————————–

נניח  נניח שהייתה לי גישה למכונת זמן פלאית שהייתה יכול לקחת אותי אחורה בזמן. להיכן הייתי רוצה להגיע? ובכן יש לי כמה מאות מועמדים. אחד מהמקומות הינו בסיס חיל הים האמריקאי בלייקהרסט ניו ג'רזי, ארה"ב. את שעת ההגעה הייתי מתזמן ליום חמישי, 6 במאי 1937 בשעה 19:00. אני מכוון כמובן אל אחת הדרמות האנושיות היותר גדולות בעת המודרנית – האירוע שבו עלתה בלהבות ונשרפה עד תום ספינת האוויר הגדולה בעולם, הצפלין LZ-129 , או בשמה הידוע: הינדנבורג.

איזה מראה!

הינדנבורג שנבנתה בשנת 1935 נקראה על שמו של נשיא גרמניה לשעבר פאול פול הינדנבורג. כמו כל ספינות האוויר שנבנו בגרמניה באותן השנים היא הכילה גז מימן ולא הליום שהיה עדיף מבחינה בטיחותית. הסבה הייתה חרם שהטילה עליה ארה"ב – שהחזיקה בכמויות מסחריות של הליום, עקב המדיניות של המפלגה הנאצית שהייתה כבר בשלטון. בספינה היו 16 תאים מיוחדים שהכילו את גז המימן הדליק ובסה"כ כ-200,000 מטר מעוקב גז שהעניקו לה את כושר הציפה באוויר. 

ספינת האוויר הגרמנית הייתה חלק מספינות אויר קשיחות, צפלינים, שהחלו לעופף בשמי גרמניה בתחילת המאה העשרים. הן שטו באוויר במהירות לא גבוהה אבל כשהופיעו בשמיים, לא היה שום עצם שיכל להתחרות בהן בהוד ובהדר, ובמראה האצילי שלהן. הינדנבורג, עוררה רושם מיוחד. דמו לעצמכם ספינה עם גוף אלומיניום ממולא מימן שנמתח לאורך של 245 מטרים וקוטר של 41 מטרים, שמפלחת את האוויר במהירות איטית יחסית כ-135 קמ"ש.

גוד טיים מעל שמי מנהטן

איזה מראה! כאשר ספינת הענק הזאת עתידה הייתה לעלות בלהבות היה מי שכינה זאת כמוות מפואר. אחת הסבות לכך שהינדנבורג הפכה לסמל של קטסטרופה אנושית, וגם גרמה תוך כדי כך לסופה של תעשיית הצפלינים בעולם, הייתה ללא ספק העובדה שהאירוע צולם ותועד מקרוב על ידי עיתונאים רבים, שדרי רדיו וצלמי סטילס ווידיאו. סרטונים כמו זה של שריפת ההינדנבורג הופיעו באינספור קטעי עיתונות יומנים וסרטים.

באותו יום של ה-6 למאי השלימה הצפלין טיסה טרנס אטלנטיות מפרנקפורט בגרמניה והייתה אמורה לצאת בדרך חזרה לאחר הנחיתה בניו ג'רזי. מזג האויר לא היה אידיאלי ומפקד הספינה מקס פרוס (Pruss) החליט לצ'פר את הנוסעים ועשה מעוף איטי מעל מנהטן. לאחר כמה זמן, בסביבות השעה 7 בערב הוא קבל שדר רדיו שניתן כעת לגשת לנחיתה בלייקהרסט, ניו ג'רזי. הספינה הנמיכה לגובה של 200 מטרים וכמה דקות אחר כך כבר הושלכו כבלי העגינה מאף הספינה ונתפשו על ידי צוותי הקרקע. בשעה 19:25 פרצו הלהבות.

מה גרם לניצוץ ובעקבותיו ללהבות האש אדירות שעטפו במהירות את הספינה? לא ממש ברור. היו אלה שטענו שהיה זה תיל שהשתחרר וגרם לקרע באחד משקי המימן. אחרים העלו סברה שמדובר בבד הציפוי שנשרף כתוצאה מריאקציה כימית, או שאולי היה זה ברק שפגע בספינה. בגרמניה נמצאו אנשים שקבעו כי מדובר בחבלה מכוונת. (אפשר לקרא על כמה מהתיאוריות השונות כאן.) מה שכן ברור זה שתוך פחות מדקה הספינה נשרפה לחלוטין! להבות האש היתמרו לגובה של עשרות מטרים בהביאם את הטמפרטורה לכ- 3,713 מעלות צלזיוס! 35 איש מאנשי הצוות והנוסעים נהרגו. עד כמה שזה מפתיע 62 איש נותרו בחיים.

הרזולוציה של האסון

לא מכבר הציגה קבוצה המכנה עצמה "למידה עמוקה ורשת עצבית" (Neural Networks and Deep Learning), סרטון וידיאו המתאר את האירוע לאחר שעבר "טיפול" מיוחד באמצעים של בינה מלאכותית וטכנולוגיה מתקדמת של עיבוד תמונות, הוספת צבע והגדלת רזולוציה. התוצאות, כפי שתוכלו לראות כאן, מדהימות, כמעט מפוארות:  

————-

חזרה לאותם רגעים דרמטיים של האסון לא תהא שלמה בלי קולו העולה לגבהים ונצרד מהתרגשות של הרברט מוריסון, כתב הרדיו שנשלח מתחנה בשיקגו לסקר את הנחיתה. השידור הזה יכניס את מוריסון לספרי ההיסטוריה, בעיקר בגלל הדברים הללו: "זה מלא עשן, והכל בלהבות. השלד פוגע מתרסק בקרקע, לא ממש ליד תורן העגינה. הו האנושות!".

השנייה ה-39. שימו רמקולים והאזינו:

!Oh, the humanity, קריאת המצוקה והדאגה של מוריסון נכנסה לעולם התרבות והשפה. אפשר למצא לה סימוכין בסרטי טלוויזיה ספרים ומשחקי מחשב. כשנתיים אחר כך תפרוץ מלחמת העולם השנייה והזעקה הזאת תראה לפתע כמין נבואה שהקדימה את זמנה.  

—————————-

————————————————————