במסגרת פרויקט יעור ייחודי, קבלו 70,000 עצים ברחבי העיר מלבורן באוסטרליה מספרי זיהוי וכתובות מייל, מה שהביא בהמשך לקשר יוצא דופן וגם להתכתבות ערנית במיוחד, בין העצים לבין שוחרי טבע בעיר וברחבי העולם.

“תולעת ספרים” הינו מונח די שגור במקומותינו. אנחנו נוהגים לשאול אותו ולהשתמש בו, פעם אחר פעם, כלפי אותם האנשים שאהבת הספרים והעיסוק בהם הינם כל עולמם. קצת מפתיע אם זוכרים כי השם הזה מייצג מגוון רחב של יצורים ביולוגים זעירים הניזונים מהשחתה, מהרס ומכרסום הספרים.
אז איך מתקשרים יחדיו אוהבי ספרים אנושיים עם מה שנראה, לפחות מנקודת המבט שלנו, כאויבות המרות של עולם הספר? ומדוע בכלל יש לחלק מתולעי הספרים הללו שבטבע שמות כל כך מוזרים?

בימים של ראש השנה, יש שיר אחד שחוזר ומתנגן בתחנות הרדיו, וגם בראש שלנו, כבר שנים רבות, ונדמה שבצוק העיתים הוא רק הולך ומשתבח.
הכוונה לשיר שבו המורות משתעלות והולכות לישון מוקדם, זה הידוע בשם: שיר תשרי. מה עושה את השיר הזה לכל כך נוגע, ולמה לעזאזל אני לא יכול להוציא אותו מהראש שלי בימים האלה?

אודסה העיר האוקראינית השוכנת לחוף הים השחור היא הרבה יותר מסתם עיר. לפחות לאלה מאתנו הזוכרים לה את ימי החסד בעברה כאשר פעלה בה קבוצה מרשימה של אינטלקטואלים יהודים, בחלקם מנהיגים ציונים, סופרים ומשוררים ידועים, וגם לאלה הזוכרים לה את שעותיה הרעות בימי הפוגרומים והמלחמה הגדולה.
מעבר לאתוס הציוני, אודסה מזוהה, כמעט מאז הקמתה בסוף המאה ה-18, עם חיי אמנות ותרבות ופרצי יצירתיות ודמיון חריגים. יש בה גם כמה הפתעות. במובן זה, הרשימה הזאת היא מסע קופצני, לא דידקטי, המנסה להאיר כמה מהן.