הסידן ורופא המשפחה. אני מרגיש קצת כמו בשיעור כימיה בתיכון כאשר רופא המשפחה החביב שלי ממלמל על המסך את התוצאות של בדיקת הדם האחרונה: אשלגן, נתרן, זרחן, סידן_. "נראה בסדר", הוא אומר. "הי, הרפואה אינה אוהבת שלמות", אני מזכיר לעצמי בשקט, ואכן הדוקטור הטוב מיד מוסיף: "הקלציום (סידן) שלך הוא ברמה המותרת, אבל בגבול הגבוה". מה זה אומר? אני שואל. ואז הוא מספר לי על התפקידים החשובים של הסידן בצפיפות העצם, בכיווץ השרירים ובתהליך קרישת הדם, "ויש גם את הפארתירואיד", הוא מוסיף, "בלוטת יותרת המח שעוזרת לווסת את הקלציום_". הרופא ממשיך, אבל אני כבר לא שם.
מקור של סידן – התפוצצות כוכב (סופרנובה) בקבוצת הכוכבים של מזל שור (נאסא):
גחמות של אטומים. לפני ימים מספר פרסמה אסטרונומית אמריקאית בשם ג'ניפר ג'ונסון טבלה מחזורית חדשה (למטה) שבה מתוארים לבד מהמספרים האטומים והסמלים הכימיים של היסודות, גם המקור שלהם. הטבלה עושה זאת בצורה גראפית ומרתקת ומראה לנו בעצם את המקור של כל אטום המצוי בגוף שלנו. ג'ונסון שמה אותנו במקום הנכון; יצורים אקראיים המורכבים ממגוון של חומרים שנוצקו בליבתם של כוכבים עתיקים אי שם במרחבי הגלקסיה. החומרים הללו הגיעו למערכת השמש ולכדור הארץ לאחר מסעות ממושכים, כמעט אינסופיים, נתיבים מפותלים ומפגשים אקראיים שכוונו על ידי הכוחות והנסיבות שרק הקוסמוס יודע ליצור. סיפור החיים שלנו זו עלילה מורכבת במיוחד ויש בה הרבה אפסים. רק כדי לסבר את האוזן, בגוף האדם יש בממוצע 7 אוקטיליון, שזה מספר שנראה כך: 7,000,000,000,000,000,000,000,000,000 אטומים.
דרמה קוסמית. לא צריך להיות כימאי כדי לקרא בטבלה. הנה למשל המימן (H) היסוד הנפוץ בתבל שצבוע בתכלת, ומקורו במפץ הגדול שהתרחש לפני למעלה מ-13 מיליארד שנים! ומה עם הסידן (Ca)?מהיכן הוא מגיע? למרות הדימוי הלבן שלו שמגיע מן הסתם מצבע הסיד, כאן בטבלה הוא צבוע בירוק, יחד עם תכלת-אפור. המשמעות היא שהסידן בגוף שלנו הוא תוצר של אירוע אלים למדי (איך אפשר לקרא אחרת לשמש גדולה שמתפוצצת?). דמיינו לעצמכם כוכב מאסיווי, אי שם בגלקסיה, במרחק טריליונים רבים של קילומטרים מכאן, שמתפרץ בתהליך הנקרא לעיתים סופרנובה, ומתיז לחלל כמויות עצומות של חומר, כולל סידן.
בחלוף העיתים, וזה יכול לקחת עשרות ומאות ואפילו אלפי שנות אור, חלקים ממנו הגיעו לאיזור הזה כדי להשתתף, בין היתר, בבניית עולם החי והצומח בכדור הארץ. אגב, חלק מהסידן הגיע גם מהתפרצויות של כוכבים קטנים יותר המכונים: ננס לבן, אבל זה לא ממש משנה.
We are stars dust. סיפור דומה להפליא הוא סיפורו של האשלגן (K), יסוד ממשפחת המתכות האלקליות שהוא מרכיב חשוב בבניית החלבונים בגוף. גם ה-K הזה מגיע מכוכבים מתים אי שם בגלקסיה.
זה הסיפור, סידן, אשלגן, נתרן, זרחן ועוד ועוד, כולם נקשרים בדרמות קוסמיות שבהן שמשות בצורות שונות מסיימות את השלב היציב בחייהן, לעיתים בהתפרצות עזה ובזריקת המעטפת החיצונית לחלל.
אז בפעם הבאה שתלכו לקופת חולים ותביטו בממצאי בדיקת הדם שלכם תזכרו בכוכבים. כולנו, ואמרו את זה קודם – עשויים אבק של כוכבים. ב"וודסטוק", פסטיבל הרוק האגדי של ה-היפיס ואנשי ההייטק של פעם, שנערך לפני כמחצית המאה, שרו על הקשר הקוסמי הזה למילותיה היפות של ג'וני מיטשל:
We are stardust, we are golden, we are billion year old carbon
…And we got to get ourselves back to the garden
—————————-
—————————————————–
מצויין!
תודה עדן