אין לי עניין מיוחד בחרקים וגם לא חיבה מיוחדת למראה שלהם, אבל תמונה של גמל שלמה שמצאתי לא מכבר ברשת האינטרנט עוררה את סקרנותי. לא ה-אֶנְטוֹמוֹלוֹגְיָה כמו הסמנטיקה של השם. מצאתי למשל שגמל שלמה באנגלית נקרא: Praying Mantis. מאחר ו”מנטיס” בלטינית ויוונית זה נביא, הפרוש המתקבל הינו: הנביא המתפלל. עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם מה הקשר בין חרק פרוק רגליים לאקט רוחני מהסוג הזה? כאן צריך קצת דמיון. מסתבר כי היצור הזה מחזיק את שתי הרגלים הקדמיות, שהן זרועות הטרף שלו בצמוד לגופו כאילו היה נושא תפילה. אם יתמזל לכם המזל לראות גמל שלמה בסביבה שלכם שימו לב לזרועות וגם לראש שנע אנה ואנה, כאילו היה משיח עם אלוהיו.
בעברית, הלִינְגְּוִויסְטִיקָה הזאת הופכת להיות מרתקת יותר. למה גמל? ויקיפדיה: החרק נקרא כך על שם הדמיון לגמל שמשווים לו החזה הקדמי הארוך, הנראה כצוואר ארוך, יחד עם הראש הקטן, העשוי לנוע לצדדים. הסבר קצת דחוק, אבל נחמד. ומאיפה: “שלמה”? חוקרי השפה שהתרשמו מדימוי התפילה החליטו להעניק לו את השם ‘שלמה’ כי זה מזכיר ומתחבר לדמות של שלמה המלך שהתפלל עם השלמת בית המקדש ו-כפיו פרושות לשמיים. (תמונה למעלה – ויקיפדיה)
הביטו בצילום הזה (מקור: Heritage Auctions)↑. אפשר לראות כאן גמל שלמה שנראה בתנוחה של תפילה. אם זורמים עם הדימוי הזה עוד קצת הלאה, קל גם להבין למה. דמו לעצמכם את אותו חרק ביש מזל רגע לפני שהוא עומד להיכלא לעד בתוך שרף העץ – נוזל שעומד להתקשות ולהתאבן, ובעצם להפוך למה שאתם רואים כאן: אבן ענבר צלולה כבדולח. אגב, הסיום הטרגי הזה ממש אינו ברור מאליו אם זוכרים את יכולות הניתור והראייה הפנטסטיות שיש ליצור הזה.
הנה מה שאומר אתר אנטומולוגיה נפוץ אודות גמל השלמה הירוק וגם על “אברי התפילה” שלו שהם רגלי הטרף שהופכים אותו לבאג אולטימטיבי: “מבנה זה של רגלי הטרף המגובה בשרירים חזקים, מהווה איבר אחיזה רב עוצמה, המסוגל להגיב במהירות רבה; כ-30 אלפיות השנייה. העוצמה הטמונה ברגלי הטרף מאפשרת לגמל-שלמה להתגבר גם על חרקים גדולים יחסית, כחגבים ואפילו…ציפורים זעירות”. ועדיין לא הזכרנו את יכולת הראייה המדהימה שלו, כולל ראש שיכול לצודד עצמו בכמעט 180 מעלות ועם עיניים שכל אחת מהן בנויה ממערך של כ-9000 עיניות קטנות, מה שמקנה לחרק אפשרות לאמוד במדויק, תנועה, מהירות וכיוון של אויב פוטנציאלי.
אז איך הוא נקלע למלכודת המוות הזאת? ספק אם אי פעם נדע מאחר והעלילה הזאת מתרחשת בסביבה רחוקה (באזור הרפובליקה הדומיניקנית של היום) ובתקופה רחוקה. מדידות שנעשו באבן הענבר מגלים שהיא נוצרה כ-30 מיליון שנים(!) קודם זמננו. ובאשר לביולוגיה, האבולוציה, נראה, “עשתה” כאן עבודה טובה, והגמל שלמה של אז לא שונה בהרבה מזה של היום. בעולם ידועים כיום כ-2,400 מינים של גמלי שלמה, כעשרים מהם נמצאים בישראל.
הענבר עצמה נמכרה לפני כשנתיים על ידי בית המכירות הפומביות Heritage Auctions ב-6000 דולר. לי זה נראה השקעה כדאית. מי שזכה באבן הזאת קנה בעצם אפשרות לנסוע בעזרת קפסולת זמן זעירה עשרות מיליוני שנים לאחור, לתקופה גיאולוגית המכונה אוליגוקן ולהיות נוכח בספורה של דרמה קטנה ו”תפילה” שנקטעה באיבה.
——————————
———————————————–