הנה ברוש, לבדו

בימים החמים האלה, הכול, כמעט, יכול לקרות. גם לברושים,  אולי בין העצים היותר פופולאריים במקומותינו. ובכל זאת, המראה בו נתקלתי לפני כמה ימים היה מוזר במיוחד.

———–

————————-

זה מה שעבר, פחות או יותר, בראש שלי כאשר ראיתי את הברושים האלה (למטה) אי שם באזור משמר איילון. זה נראה לרגע כאילו הם משוחחים ביניהם בתנועות ענף? אני מודה שהיה קצת חם, קרוב ל-40 מעלות אבל בכל זאת, מה קורה כאן?

אגב, להגיד שעצים מדברים ביניהם זה לא בהכרח משפט מופרך או מוזר. ישנם מחקרים שמצביעים על כך שעצים מקיימים ביניהם תקשורת מסוימת, בדרך כלל בשעות מצוקה, בין אם על ידי הפרשת חומרים כימיים זעירים מהעץ הפגוע שנקלטים על ידי עצים סמוכים (באמצעות העלים), בין באמצעות תקשורת במעמקי האדמה על ידי רשת של פטריות זעירות שמקשרת בין שורשי העצים שבסביבה. אלא שזה ספור אחר.

———–

"הנה ברוש, לבדו – מול אש ומים – הנה ברוש, לבדו עד השמיים – ברוש, לבדו איתן-  לו רק ניתן ואלמד, – את דרכו של עץ אחד". ("ברוש"-אהוד מנור)

הברוש המצוי שלנו נראה כמו נר, אומרת מימי שהיא בוטנאית וגם משוטטת מקצועית; שאלתי פעם – היא מספרת לי, נזירה במנזר סנט קלר בירושלים, למה תמיד נוטעים ברושים במנזרים? כי הם צומחים ורטיקלית ענתה הנזירה, ורמזה מן הסתם על הקשר אל ההוא שבשמיים. אלא שכאן-אני אומר לה, הברושים הללו נראים כמו נרות בהפרעה. כן, היא מודה, זה נראה מעניין. חשוב לדעת כי לעץ הברוש המצוי – זה שגדל בר בטבע, יש ענפים אופקיים שמשתרעים לצדדים, כמעט בצורה אופקית. הברוש הזה גדל באופן טבעי במדינות כמו לוב, כרתים, קפריסין, תורכיה, סוריה, לבנון, ירדן וגם באירן. בעבר, כנראה, הוא גדל בטבע גם בישראל.

———–

הצורה ה-נרית המיוחדת הזאת, היא מוסיפה, שבה ענפי העץ צמודים לגזע המרכזי ונוף העץ צר וארוך, היא גרסה שהופיעה כבר בתקופה הרומית. ברושים כאלה נראו במקומות שונים ברחבי האימפריה, ומקורם, אולי במוטציה שהופיעה לראשונה בלוב. והברוש הזה שמכונה גם: ברוש צריפי, חותמת מימי, אולי בגלל הצורה הזאת שלו, הפך להיות מבוקש לא רק במנזרים אלא גם בבתי העלמין שם הוא משמש סמל לאבלות מובהק.

אז האם יכול להיות שקבוצת הברושים הזאת ששולחת לה פה ושם ענפים לצדדים, מכילה שרידים של זן הבר המקורי עם הענפים הפרושים לצדדים? כנראה שכן, אומרת מימי, זה ברוש מצוי שקצת יצא לו מהמקור.

———–

———————————————————————–