מסע קסם מפתיע וקופצני בעקבות החורים שבעולם
———————-
4,000 חורים בלנקשיר
אפשר להתחיל את הסיפור הזה ב"צוללת צהובה", הסרט הישן והמופלא של להקת החיפושיות. במהלך הסרט המצויר הזה מגיעים חברי הלהקה לארץ החורים. אחד מחבריה, רינגו סטאר, אוסף את אחד החורים ומספר לחבריו שיש לו חור בכיס. מאוחר יותר, החור מקבל ישות עצמאית משלו. בשלב מסויים, הלהקה נקלעת לבועה גדולה שבתוכה הוקפאו התושבים המקומיים. רינגו מוציא את החור מכיסו ומניח אותו על הבועה, וכך נפער בה חור שמאפשר לכלואים בה לצאת לחופשי ולנשום אויר. הדינמיקה והתועלת שמביא החור שבסרט, מזכירה כמה מאותן תיאוריות אקזוטיות באסטרופיזיקה (ואינספור סיפורי מד"ב), בהם מנצלים את התכונות המיוחדות של חורים שחורים, כדי להגשים ולבצע מטרות מופלאות, כולל, להניע את הגבורים במהירויות פנטסטיות ברחבי הגלקסיה.
היבט אחר של החור – ואנחנו עדיין עם הביטלס, הוא סוריאליסטי יותר. באחד השירים היותר מפורסמים שלהם: A Day in the Life , הריק העגול הזה מקבל מימד סוריאליסטי. השיר מספר על כך שבכביש בעיר בלקבורן, בלנקשייר, אנגליה, נמצאו ונספרו 4000 חורים…מה שנחמד בסיפור הזה שבערך באותה העת שהשיר נכתב – סוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, התקיימו בעולם, בחוגים פילוסופיים שונים, דיונים רצינים על טבעם, מהותם ומקומם של החורים.
לחור אין קיום עצמאי – קיומו הוא חֶסֶר בעצם הסובב אותו
בשנת 1970 פרסמו דיוויד וסטפני לואיס, צמד פילוסופים אמריקאי, דיון פילוסופי מלבב בנושא החורים. הדיון הזה, כך נראה, הצית ויכוח שלם בשאלה: האם החור הוא דבר, או לא דבר? יש שם דיאלוג בין שתי דמויות: ארגל ו-בארגל. הראשון טוען שחורים הם כלום, ובעצם רק תיאור של מצב שבו עצם חומרי הוא "מחורר", או "לא מלא", והוא רק חלק מחפצים חומריים, כמו דפנות החור או החומר שמקיף אותו. בארגל, לעומתו, אומר כי חורים קיימים וניתן להצביע עליהם, לספור אותם, וגם לדון במאפיינים שלהם.
לחורים, יש תכונה אחת ועליה אין כל עוררין: הם תלויים ומוגדרים תמיד בהקשר למשהו אחר. הנה הגדרה של חור בויקיפדיה. כיאות לטבע החורים גם ההגדרה נשמעת מוזרה מעט: "חור הוא מקומו של ההעדר המתקיים בעצם מסוים, כגון פיסת בד שבה יש חור (כלומר אזור שבו אין בד). חור מסוג זה מאפשר לעבור מצד אחד של העצם לצדו האחר. בעצם תלת־ממדי, חור הוא לעיתים רק שקע בעצם (למשל חור באדמה), כלומר זהו חסר שאינו מאפשר מעבר מצד אחד של העצם לצדו האחר. בשני המקרים לחור אין קיום עצמאי – קיומו הוא חסר בעצם הסובב אותו".
כמעט כלום
"אין קיום עצמאי" – ההגדרה הזאת בויקיפדיה אולי פזיזה מעט, לפחות בעיניהם של כמה מלומדים. אז האם חור הינו סתם, העדר של משהו, או שהוא ישות בפני עצמה? פילוסוף אמריקאי בשם כריס מקדניאל העוסק בתורת היש, מציע במאמר שנחשב מאמר מכונן ("Being and Almost Nothingness") הגדרה המכונה: "כמעט כלום". הוא סבור כי חורים, וסדקים וצללים, לדוגמא, קיימים באופן שונה מעצמים רגילים שישנם בעולם, נניח, שולחנות וכיסאות. על פי מקדניאל, החורים הם "כמעט כלום" מאחר והם תלויים בעצם שיש בו חור וקיימים בתוכו. אם עולה לכם אסוציאציה של חור בגבינה, אתם לא טועים. אגב, יש לדעתו גם עצמים פחות "אמיתיים" אותם הוא מכנה: "כמעט, לא דברים", שמתקיימים בעולם שלנו בחסד (Being-by-Courtesy) ובאופן נגזר ולא ממשי.
לחורים יש טבע משונה, הם מוגדרים ומקבלים את הקיום שלהם על ידי הדפנות. צינור הוא חור מוארך.
למרות הטבע המשונה שלהם, החורים – ותחשבו על זה רגע; הם עצמים שמוגדרים ומקבלים את הקיום שלהם על ידי הדפנות. במובן זה, אומר לי חבר שקרא את הדברים, צינור זה חור מוארך. אם חושבים על כל אותם צינורות שמעבירים מיים ודלקים למאות ואלפי קילומטרים, ה"חורים המוארכים" הללו מאד דומיננטים בעולם שלנו. ועדיין לא דברנו על צינורות גמישים ופתלתלים. אין ספק שהחור פופולארי מאד בחיי היומיום שלנו. תארו לעצמכם עולם ללא חורים! קשה קצת לתפש דבר כזה, שהרי חורים נמצאים בכל מקום, ולא רק בצינורות. הם נמצאים בכיסים, בגרביים, בקירות, במסננת, בגבינה, בבייגלה, בלוחות עץ, במנעולים, בשיניים, בגגות, בגזעי עצים, באוזון, באסטרופיזיקה, וכמובן באדמה.
מועמדים מצויינים למטאפורות
הם דומיננטים מאד בתרבות, ומשמשים מועמדים מצויינים למטאפורות. כשמישהו מדבר הרבה, הוא עושה חור בראש. כשהוא מזיק ועושה שטויות, אומרים שהוא חופר בור לעצמו. ואם הוא גם נורא מעצבן ומכעיס, יהיה גם מי שיסנן שהוא מעניין לי את החור של התחת. מצד שני, כאשר מת לנו אדם קרוב ואהוב, ההיעדר שלנו מזוהה עם רגש; אנחנו מרגישים חור בלב.
לפני כמה שנים נקלעתי לחוף מינרל בים המלח שהיה סגור ומסוגר בגלל הבולענים שחוררו את הקרקע והפכו אותו לבלתי נגיש. מרחוק, החורים באספלט נראו סימטרים ומושכים מאין כמותם. עם תמונות כאלה, הדימיון מתחיל לעבוד; מי יודע להיכן הלוע הזה מוביל? אולי למרכז כדור הארץ? טיפה התקרבתי. רגע של חולשה. (בסוגריים: אסור, בתכלית האיסור! אל תעשו את זה. וזאת, בגלל הבולענים הפעילים שבמקום). לא ראיתי משהו מיוחד שם למטה, אבל צריך להודות, החורים הם "עצמים" מוזרים ומרתקים, ויש בהם משהו כובש ואניגמטי. ה-כלום מושך ומסקרן לא פחות מהיש.
——————
חורים באדמה.
——————
—————————————–