אני מביט בתקליט הישן שמתחיל להסתובב עם החריקות והשריטות המלוות אותו, ומתקשה להאמין; הציפור מצטרפת לנגינת הצ'לו כמעט ממשיכת הקשת הראשונה…
ספור קטן על מנגינה אירית עתיקה וצרודה.   

"תולעת ספרים" הינו מונח די שגור במקומותינו. אנחנו נוהגים לשאול אותו ולהשתמש בו, פעם אחר פעם, כלפי אותם האנשים שאהבת הספרים והעיסוק בהם הינם כל עולמם. קצת מפתיע אם זוכרים כי השם הזה מייצג מגוון רחב של יצורים ביולוגים זעירים הניזונים מהשחתה, מהרס ומכרסום הספרים.
אז איך מתקשרים יחדיו אוהבי ספרים אנושיים עם מה שנראה, לפחות מנקודת המבט שלנו, כאויבות המרות של עולם הספר? ומדוע בכלל יש לחלק מתולעי הספרים הללו שבטבע שמות כל כך מוזרים?

אסתטיקה שמפעימה את הלב. שוטטות בעולם המרהיב של הדפסי העץ היפנים.

הופעת המחשבים במהלך המאה ה-20 אפשרה, בין היתר, לחקור ולנתח התנהגות של מערכות גדולות ומורכבות. לראשונה ניתן היה לטפל בשאלה מציקה במיוחד: האם הפלנטה שלנו, עם משאביה המוגבלים והסופיים, תוכל להכיל לאורך זמן, את קצב הצמיחה הכלכלית ואת הגידול המהיר באוכלוסיית העולם? 

תכנית מחשב משנות ה-70 ההן, נתנה לכך תשובה מטרידה במיוחד; היא צפתה את קריסתה של הציוויליזציה תוך כמה עשורים. מחקר חדש מלמד שכדאי לקחת אותה קצת יותר ברצינות.

במידה מסוימת אנחנו ברי מזל. העלילה הזאת שמגיעה אי שם מאירופה הקולוניאלית של המאה ה-18 הייתה יכולה בנקל להיעלם ולהתמסמס בין דפי ההיסטוריה. מסבות כאלה או אחרות היא צלחה את מחסום הזמן, ואנחנו קבלנו, או אולי זכינו, בסיפור אנושי מרתק ויוצא דופן – סיפורה של קבוצת נשים ששרדה מעל ומעבר לכל המצופה.

ערי רפאים הינן סוג של ישויות אורבניות מוזרות המתקיימות להן, במובן מסוים, בין המציאות לדמיון. את הכינוי: עיר רפאים, הן שואלות מעולם הדימיון והאגדה למרות שהן עצמן נמצאות ומתקיימות בעולם האמתי. 

ביקור בעיר מן הסוג הזה הינה חויה מסעירה ומרתקת לכשעצמה, גם כאשר היא נעשיית באמצעות תוכנה ומסך המחשב.