ביקור הזוי משהו במחסן ציוד ותפאורה לסרטים ותיאטראות, אי שם ליד צומת קסם, בפאתי כפר קאסם. על גבי המדפים מונחים בצפיפות מאות רבות של פריטים – מאותם "חומרי הבניין" שמרכיבים את המציאות שרואים בסרטים. יש שם מסכות, פסלים, בובות, בגדים, משחקים, רהיטים, מכונות, רובים, פנסים, ועוד ועוד.  ובקצור, כל מה שאתם צריכים כדי לחיות בסרט משלכם.

אני מביט בקופסה הקטנה שרכשתי באמזון. מה בדיוק אני הולך לעשות אתה? המנגנון פשוט וחסר כל בשורה או הפתעה. אתה מסיט את מתג ההפעלה למצב "הפעל" והיא מיד שולחת יד קטנה שסוגרת אותו וחוזר חלילה. תהליך די מטופש. לא היית מצפה למשל שכך תיראה אינטראקציה של אדם-מכונה. אז למה לעזאזל קניתי אותה?

סיפור על פרקטיקה, חוסר תועלת ועשיית..כְּלוּם.

אודסה העיר האוקראינית השוכנת לחוף הים השחור היא הרבה יותר מסתם עיר. לפחות לאלה מאתנו הזוכרים לה את ימי החסד בעברה כאשר פעלה בה קבוצה מרשימה של אינטלקטואלים יהודים, בחלקם מנהיגים ציונים, סופרים ומשוררים ידועים, וגם לאלה הזוכרים לה את שעותיה הרעות בימי הפוגרומים והמלחמה הגדולה.
מעבר לאתוס הציוני, אודסה מזוהה, כמעט מאז הקמתה בסוף המאה ה-18, עם חיי אמנות ותרבות ופרצי יצירתיות ודמיון חריגים. יש בה גם כמה הפתעות. במובן זה, הרשימה הזאת היא מסע קופצני, לא דידקטי, המנסה להאיר כמה מהן.

נניח, רק נניח שהייתם מקבלים, באופן תיאורטי, עוד מטר אחד לגובה הרגיל שלכם. מה אתם אומרים? איך היה נראה לכם אז העולם? האנשים? האם בכלל הייתם מסתדרים עם סביבה אנושית המותאמת לגובה ממוצע של 1:60-1:80מ'?

יש לנו כמה תשובות. ספור מרתק ולא פשוט.

החודש התפרסמה עבודת מחקר של צמד מדענים אמריקני שמניחה יסודות להשערה מסקרנת במיוחד, לפיה, הציוויליזציה האנושית איננה בהכרח הראשונה שקמה בכדור הארץ, ויתכן שאי שם בעבר הקדום, מיליוני שנים קודם זמננו, פרחה ושגשגה כאן תרבות תבונית. מה שמרגש ברעיון הזה, גם אם הוא תיאורטי בלבד, הינה העובדה שמבחינת לוח הזמנים של כוכב הלכת שלנו, התסריט הזה בהחלט אפשרי. אנחנו התקדמנו עם זה עוד מעט…

האסטרופיזיקה התיאורטית לא מפסיקה לספק לנו הפתעות, הכוללות גם שורה של השערות פרועות במיוחד. הקוסמוס שלנו, מסתבר, הוא מקום סבוך ומורכב ובלתי צפוי. הזוי, כך נדמה, מכל תסריט של מדע בדיוני שקראתם אי פעם.

משפט מתמטי שנבנה עם שדה של חיטה ועצי אורן, מראה ענקית שמרכזת את אור השמש, תעלות מים בוערות ויום של שקט לאומי…אלה הם רק חלק מהרעיונות ההזויים שהוצעו על ידי הציוויליזציה האנושית בניסיונות לתקשר עם תרבויות שאולי נמצאות בכוכבים אחרים.

אחד המועמדים היותר נחשקים ומועמד כמעט ודאי להימצאותם של חיים היה כוכב הלכת השכן, מאדים. במשך מאות שנים ניהלנו עמו מערכת יחסים סוערת שהייתה רוויה באמונות, תקוות והשערות מדעיות, בחלקן מוזרות במיוחד. עם הזמן הסתבר כי החלומות הרבים שתלינו בכוכב האדמדם הזה, היו קצת גדולים עליו, או שלא? 

ככה זה עובד. אם אין למוצר שלך היגיון ובסיס כלכלי, קרוב לודאי שדינו נגזר, גם אם מדובר במוצר המתבסס על טכנולוגיות חדשניות, עתירות דימיון והשראה.
זה, פחות או יותר, היה סיפורם של מטוסי הקונקורד. כלי הטיס המופלאים הללו שהגיעו – כך היה נדמה לעיתים – מעולם העתיד, הורדו מהשמים בהחלטה גורפת, וכל מה שנותר מהם כיום הינם פגרי אלומיניום מבהיקים המוצגים לראווה במוזיאונים ושדות תעופה שונים ברחבי העולם. 

מסע קצרצר לאי טיוואן במסגרתו אנחנו מנסים לתהות לגבי האופי ודרך החיים של הטיוואנים. יש כמובן הרבה יומרה בניסיון הזה, שהרי מדובר בישות מדינית מורכבת שקמה ומתקיימת בנסיבות סבוכות במיוחד.
אולם דבר אחד אי אפשר לקחת מכאן, את אותה תחושה אישית של כיף, ומנת יתר של נְעִימוּת שהאי הזה ואנשיו משאירים בך.