הרעיון של ה-עולם האפל המכיל בתוכו מגוון של תסריטי אימה באשר לעתידה של התרבות האנושית, נשען במידה רבה על שתי הנחות יסוד, כל אחת מסעירה ומרתקת לכשעצמה: א. היקום שלנו רווי בצורות חיים, לרבות כאלה הבוגרות והחכמות מאתנו באלף מונים. ב. אין לנו כל יכולת להעריך תבונה עילית מן הסוג הזה, בוודאי שלא את מודל ההתנהגות שלה. מכיוון שכך כדאי אולי לנסות ולהימנע מפגישה עימן, עד כמה שזה תלוי בנו.

חמישה ימים בעיר זלצבורג וסביבתה; הרים, טירות ופלגי מים, יחד עם קצת מלח, נגיעות של שנאפס וכדורים של שוקולד סטייל מוצרט-קוגל, בהחלט עושים את זה.

כובעים, ברבורים, ספינות ומברשות. שבעה ימי שייט עם נוף ציורי והרבה ירוק, בנהר הכי האנגלי בעולם.

השאיפה לנוע קדימה או אחורה בזמן הינה אחת מאותן התשוקות הגדולות המלוות את המין האנושי מאז שעמד על דעתו. האם נצליח אי-פעם לבנות בעתיד מכונה שתאפשר לנו לממש את התשוקות הללו? ואם כן, כיצד תראה המציאות שלנו?

הגיבורים האמיתיים של פגישת מחזור ביה"ס התיכון שלנו, שתיערך לראשונה לאחר כמה עשרות שנים, יהיו מן הסתם, הביולוגיה והזיכרון לטווח הארוך.

נראה שם חברות וחברים האוצרים במוחם 'תמונת פרופיל' שלנו – זיכרונות, חוויות ומראה, בדיוק כמו שהיינו פעם. במובן זה, פגישת המחזור היא מסע סלפי מרגש, במהלכו נפגוש את עצמנו, רגע לפני שהחיים קראו לנו.

מערכת היחסים ארוכת השנים המתקיימת בין המיתולוגיה היוונית לאסטרונומיה, היא מרתקת ומופלאה בכל קנה מידה. מעידה על כך כיפת השמיים שלנו הזרועה בכוכבים, ועמוסה באגדות ובמיתוסים קדומים שמספרים את סיפורי האלים, ואת העלילות המופלאות של הגיבורים בני התמותה.
לפעמים, נדמה כי לכל תגלית חדשה מחכה סיפור מיתולוגי מתאים, שנרקם לפני שנים רבות…
כמו סיפורו המוזר של פאת'ון, האסטרואיד הכחול.

אומץ לב ובוגנוויליה. עלילה שלא תיאמן על מסע חקר קולוניאלי מסביב לעולם, ועל נוסעת אחת בתחפושת – אישה יוצאת דופן, שספורה נחשף לציבור הרחב רק בשנים האחרונות.

התמונות שצילמתי בניקון הישנה שלי הן ההוכחה היחידה לכך שהסצנה הזאת אכן התרחשה במציאות. 
 סיפור סמוק – מעשייה מצולמת ואדמדמה במיוחד.