מה שבפנים ומה שבחוץ – הבלוג של עמי בן בסט
סיפור הגפרורים והקופסה הקטנה המכילה אותם הוא ספור מרתק. הוא מגלם בתוכו ניצחון טכנולוגי מרשים, שאיפשר לבני האדם להצית אש בצורה מבוקרת. יש בו גם ביטוי לאובססיות והתמכרויות אנושיות – כמו העישון שהיה מנוע צמיחה עיקרי שלו, וגם, ובנוסף, אלמנט ויזואלי ואסתטי, לא פעם יצירתי ויוצא דופן.
אוספים של קופסאות גפרורים הינם, במובן זה, מיצגים מרהיבים של זן הולך ונכחד.
זה לא כל כך נעים לראות גן סגור ובטח לא גלגל ענק מפורק.
בקור בפארק רפאים נטוש בפרוורי ברלין – מזרח גרמניה של אז.
מה קרה לזנב שעיטר פעם את אחוריהם של אבותינו הקדומים שהתנהלו במעמקי היערות והסוואנה? איך וכיצד הוא נעלם? מחקר מדעי חדש שופך אור על החידה הביולוגית העתיקה הזאת. אבל השאלה הזאת היא הרבה יותר מעניינת. העובדה היא שבתרבות ובפולקלור האנושי הזנב מעולם לא נעלם, במידה מסוימת, גם לא מחיי היומיום שלנו.
רשימה אודות תעלומה רחוקה, בני אלים, גיבורי קומיקס, אישה מהסרטים וגם בני אנוש כמוני וכמוך – כולם עם זנבות.
ספור מעשה מוזר ומלא קסם אודות אדם, גדל גוף וטוב לב, שהיה האדם הראשון בעת המודרנית שהוציא את הקוסמות הקלסית מתחום האגדות והסיפורים, והפך אותה למקצוע מוכר בממסד השלטוני בארצו. האם יכול להיות שמינוי קוסם לאומי, רב-מג שכזה גם בישראל, עשוי להקל עלינו, ולו במעט, את החיים בארץ החבוטה והקשה הזאת?
עב"מים מרחפים בשמים שלנו מאות ואלפי שנים. הם קבלו לאחרונה חיזוק מסוים מהממסד הרשמי, והכוונה לאותו דו"ח שהוגש על ידי הפנטגון לקונגרס האמריקאי שמאשר את קיומם, ומתוך כך גם מחזק, במתכון או שלא במתכון, את האפשרות כי מדובר בחייזרים המגיעים מחוץ לכדור הארץ.
אלא שדיבורים על פגישה פוטנציאלית עם יצור סופר נבון, שאולי התפתח בסביבה נוכרית וקיצונית עם שמש זרה במשך מיליוני או מיליארדי שנים, נראים בשלב הזה לא-רלוונטיים, וזאת בלשון המעטה.
ספור אימה מן הזן של "לא יאומן כי יסופר" המתאר את קורותיו של צייד לובסטרים מ-מַסָּצ'וּסֵטְס ארה"ב שנקלע למשך שניות ארוכות אל פיו של לוויתן צעיר. הספור הזה מתעמת עם שורה של סיפורים אורבניים, מיתוסים ואגדות עם, וגם עם כמה עובדות צבעוניות ממעי הדג.
חזרתי לא מכבר למערת הנטיפים בהרי יהודה. בין קבוצות המטיילים שנכנסו ויצאו, נשארתי לרגע לבד בתוך החלל הזה שנוצר כנראה לפני כמה מיליוני שנים.
הלחות הגבוהה, האווירה הדחוסה הרוויה CO2 תרמו את שלהם. בין צבירי הסטלקטיטים והסטלגמיטים יכולתי להבחין בכל מיני בעלי חיים קדמונים; יצורים אגדתיים, זומבי וכמה וכמה פרצופים מגחכים ומתריסים כמו יצאו היישר ממכחולו של הירונימוס בוש.
זומבי'ס במערת הנטיפים – מסע צילום.
העברית, כמו שפות עתיקות אחרות, משופעת נאצות וגידופים מכל העדות והקהלים. ל"איחולים" המגיעים מחבל המסופוטמיה, כך נראה, יש חן וקסם מיוחד.
מסע ווקאלי קצר בעקבות הקללה העירקית.
בשנים האחרונות הולכות ומתפתחות שורה של טכנולוגיות מרתקות ומלהיבות שעושות מהומה רבתי בעולם הצילום והתמונה, עד כדי כך שהדמיון מתעתע והגבולות מיטשטשים. מה שנראה אמיתי הוא לא באמת, ומה שנראה בדוי הוא מציאותי לחלוטין.
הרעיון המרכזי הקלאסי של עולם הצילום; היכולת לאחוז לשבריר שנייה בפיסה של מציאות ולהנציח אותה לעד, מקבל מובן שונה לחלוטין וזאת בלשון המעטה.
מַסָּע אָסוֹצְיָאטִיבִי אֶל מִכְּמַנֶּיהָ שֶׁל הָאִמְרָה הָאַפְרִיקָאִית (African proverb).