לא מכבר יצא לי לראות סרט חדש שנקרא פאזל על שם אותו משחק חידה והרכבה שמדליק ומצית את הדימיון. בלי לעשות ספוילרים יש שם קטע שבו הגיבורה, שהיא פריקית של משחקי פאזל, מנהלת דו-שיח עם אמן הרכבת פאזלים, הודי. זה קורה אחרי שהם מרכיבים פאזל בין 1000 חתיכות, אולי יותר.
היא מתריסה כנגדו:
– זה תחביב של אנשים משעממים ואתה עוד עשיר משועמם. למה אתה מרכיב את הפאזלים המטופשים הללו? אתה הרי איש של רעיונות ויש לך הרבה דברים מעניינים לעשות?
– את מפספסת את הנקודה, הוא משיב לה. החיים שלנו הם מבולגנים וחסרי היגיון. מצטער לומר לך זאת, אבל החיים פשוט אקראיים. אנחנו לא יכולים לשלוט בדבר. ההצלחה שלי היא העובדה שאת פה, עכשיו.
– אבל כאשר אנחנו מתחילים פאזל אנחנו מסיימים אותו…
– אנחנו יודעים לעשות את כל הבחירות הנכונות. הכל מתחבר והופך למבנה מושלם. אילו עיסוקים אחרים יכולים להעניק לך שלמות כזאת? אמונה? שאפתנות? אושר? אהבה? לא! אפילו אהבה אינה יכולה לעשות זאת.
⇓ (PUZZLE Official Trailer (2018
ועם או בלי קשר לסרט, תכירו אמן אמריקאי בשם טים קליין שיש לו בחירות משלו. להבדיל ממשחקי הרכבה רגילים בהם התמונה הסופית שמתקבלת היא בדרך כלל מוכרת וסטנדרטית – תמונות נוף, ציורים מפורסמים, וכאלה, אצל קליין זה נגמר ונראה אחרת (כמה דגימות למטה).
הפאזלים שיש לו בראש מסתיימים ומתחברים בצורה שונה ומשונה, אבל תמיד מרתקת. גם כאן כמעט ומתבקשת מטאפורה בנאלית: החיים הם לא תמונה פשוטה, הם הרבה יותר מורכבים.
———————-
————————————————–