סיפור על שמונה רגליים

מערכת היחסים בין בני האדם לבין העכבישים איננה מערכת חמה ונעימה, וזאת בלשון המעטה.

———————–

טענה משונה ומופרכת

מכירים את התחושה הזאת שמישהו בא ומספר לכם סיפור יוצא דופן וחריג, הזוי משהו, עד כדי כך שקשה מאד להאמין לו? הדים לסיפור הזה, "שקשה להאמין בו", אפשר יהיה, מן הסתם, למצוא במקומות אחרים, ובוודאי ברשת האינטרנט. מה שמרתק בעניין הזה היא העובדה שהסיפורים הללו, שהם ברובם חסרי כל בסיס ושמץ של אמת, יימצאו תמיד קהלים גדולים של אנשים שיאמצו אותם לחיכם.

ככה זה. יש לנו נטייה מובהקת לחבק שמועות וידיעות מוזרות ופנטסטיות, וזו גם הסבה, בין היתר, להיוולדם של סיפורי עם, אגדות אורבניות ומיתוסים שהופכים את שגרת המציאות שלנו לקצת יותר מעניינת. אלמנט נוסף שמוסיף סקסאפיל לסיפורים מהסוג הזה הוא הפוביה והאימה. הרבה אנשים נמשכים, לדוגמא, לספורי זומביז ורוחות רפאים למיניהם. הקריפיות הינה תחושה עתירת אדרנלין, ויש כאלה שזה עושה להם נעים לחוות אותה, בעיקר כשהם עצמם מצויים בסביבה נוחה ובטוחה.

ברר…

דוגמא טובה לגחמות אנושיות מן הסוג הזה היא אמירה משונה ומופרכת שעלתה בזמנו ברשת האינטרנט, ואומצה על ידי שורה של פרסומים נכבדים. האמירה הזאת שעדיין חייה ובועטת ברשת, נשענת על מה שמכנים: ארכנופוביה – אותה בעתה שנגרמת כתוצאה מנגיעה אקראית בעכביש, או ממראהו.

השנה 1993. אלה הימים בהם מופיעים מנועי החיפוש הראשונים באינטרנט, והגולשים מתחילים להבין ולתפוש יותר ויותר, את הקסם שיש בה. עיתונאית בשם ליזה הולסט מפרסמת כתבה במגזין בשם: "PC Professional” על הקלות הבלתי נסבלת שבה אנשים ברשת מאמצים לחיכם כל מיני שמועות ורעיונות, גם אם הם נשמעים הזויים ואבסורדים. להמחשת דבריה, מביאה הולסט טענה לפיה: אדם בולע בשנתו שמונה עכבישים, בממוצע, במשך שנה אחת. שמונה עכבישים! תארו לכם לרגע את היצור השעיר הזה המהלך על שמונה רגליים, וגם עושה, מידי פעם, מה שנראה כתנועות זריזות ופתאומיות, מתקרב אל ראשכם במהלך השינה…

———————————————————

———————————————————

משפט מספר 12

בסוגריים כדאי לציין שיש בעולם כ-48.000 מינים שונים ומשונים של עכבישים שצדים כל מיני חרקים ועושים הכל כדי להתרחק מבני אדם. הדיעה בקרב חוקרי העכבישים נחרצת: עכבישים מתרחקים מבני אדם ואין כל סבה שבעולם שהם יתקרבו לבן אדם ישן, שמוציא קולות ונושם אוויר חם פנימה והחוצה.

כך או כך הטענה הזאת הלכה והתפשטה. כלי התקשורת שעוסקים בזוטות מהסוג הזה נכנסו חזק לספור. בשלב מסוים הסתבר בכלל שעיתונאית בשם ליזה הולסט לא קיימת, וכך גם המגזין שנקשר בה. אלא שזה לא הפריע לעלילה השעירה הזאת להמשיך ולהתגלגל. בשנת 1999 התייחס לזה גם הגארדיאן הבריטי שפרסם אז מאמר משובב עין אודות 50 משפטי טריוויה בסגנון; "כל מה שרציתם לדעת על". משפט מספר 12 אומר כך:

The average human eats eight spiders in their lifetime after they crawl into their mouths in their .sleep

מערה חמה ולחה

טוב, צריך להודות כי העיתון הבריטי המכובד שינה מעט את הוורסיה המקורית וכתב כי האינטראקציה המשונה הזאת ביננו לעכבישים מתרחשת 8 פעמים במהלך החיים(!) ולא בשנה אחת. גם זה כמובן רחוק מהמציאות. מאז הפרסום בגארדיאן, הופיעו בכלי מדיה שונים כמה וכמה חוקרי עכבישים שחזרו והכחישו ה-טריוויה הזאת מכל וכל. לפני כחודשיים נדרש לכך גם הוושינגטון פוסט בכבודו ובעצמו. הכתבה – איך לא, עושה הכול, כדי לקבוע שזה לא קורה. היצורים הללו נושמים חמצן, והלוע שלנו, כמו שמסביר אחד מחוקרי החרקים המצוטט בכתבה, הלוע שלנו הוא כמו מערה חמה לחה רוויה בפחמן דו חמצני ואדי מים.   

אז הכל בסדר. כמה ימים אחר כך יספרו בעיתון שזו הייתה אחת הכתבות היותר נקראות. ממש לא מפתיע. כאשר מדובר בספורים של בני אדם, עכבישים לוקחים בגדול.

———————————————————

—————————————————————————————————-