חמישה ימים בעיר זלצבורג וסביבתה; הרים, טירות ופלגי מים, יחד עם קצת מלח, נגיעות של שנאפס וכדורים של שוקולד סטייל מוצרט-קוגל, בהחלט עושים את זה.

השאיפה לנוע קדימה או אחורה בזמן הינה אחת מאותן התשוקות הגדולות המלוות את המין האנושי מאז שעמד על דעתו. האם נצליח אי-פעם לבנות בעתיד מכונה שתאפשר לנו לממש את התשוקות הללו? ואם כן, כיצד תראה המציאות שלנו?

אומץ לב ובוגנוויליה. עלילה שלא תיאמן על מסע חקר קולוניאלי מסביב לעולם, ועל נוסעת אחת בתחפושת – אישה יוצאת דופן, שספורה נחשף לציבור הרחב רק בשנים האחרונות.

יש כנראה משהו בחיה האגדתית הזאת שמרתק את התרבות שלנו כמעט מאז שהיא קיימת. נכון שאנחנו, בני האדם, היו אלה שהמציאו אותה וגם העניקו לה תכונות כמו טוהר ואצילות, כך שתתאים יפה לאמונות ולצרכים שלנו, ובכל זאת, הרומן המתמשך שלנו עם החד-קרן נראה ייחודי ויוצא דופן.
כמה הערות, לא מתודולוגיות, על החד-קרן, על הדרך ללכוד אותה, ועל יצור חי ואמיתי שדומה לה להפליא. 

הדו-קרב, אותו אירוע דרמתי, אפוף הילה הרואית ורומנטית, שבמהלכו מתעמתים ביניהם שני אנשים – לעיתים עד מוות, זוכה בתרבות שלנו למקום מיוחד.
למרות שהיה בעבר, בדרך כלל, נחלתם של גברים, בעת המודרנית החלו להתקיים יותר ויותר דּוּ־קְרָבוֹת בין נשים. כמה מהקרבות הללו נערכו בנסיבות מוזרות ויוצאות דופן, וזאת בלשון המעטה.

העננים, אלה שמקשטים כל כך יפה את השמיים שלנו, עברו בשנים האחרונות, כך נדמה, פיחות מסוים בדימוי שלהם. מדימוי מטפורי, רך וצמרירי, הם הפכו למונחים טכנולוגים יבשים בעולמות המחשוב ואחסון הנתונים. אמן הולנדי בן זמננו מנסה להחזיר את העננים למקומם הכמעט טבעי בתחום התרבות והאמנות. הניסיון מרהיב.