עוצמתה של דרמה בממדים גלובליים אינה נמדדת בהכרח במספר הנפגעים שיש בה אלא גם בשורה של גורמים אחרים.
ספור הקורונה מספק כאלה למכביר.

כמה הרהורים על בטחון עצמי, על חולשת החיזוי ועל הימים שאחרי הקורונה.

בסדנה קטנה בעיר ראשון לציון נבנית בימים אלה ממש (חודש מרץ 2020), מכונה מופלאה – מחווה מרגשת לעולם של פעם.

כשעה וארבעים דקות טיסה מכאן, ממש במרכז אתונה, מתחבאת לה שכונה בשם אקסרכיה, המכוסה, כמעט נעלמת, בשכבות של גרפיטי צבעוני מכל סוג וצורה.
 
במדריכי התיירות הקונבנציונליים היא נתפשת כמקום "לא נחמד", בלשון המעטה. אבל אם חשקה נפשכם בניחוח של חירות, להט נעורים ואמנות אותנטית, אקסרכיה היא ההימור שלכם.  

רובה ווינצ'יסטר בן כ-130 שנה, נמצא לא מכבר "נשען" על גזע עץ בפרק לאומי בנבדה, ארה"ב. תמונת הרובה העתיק, שנראתה כמו נלקחה מסרט בוקרים קלסי, הציתה את דמיונם של חובבי המערב הפרוע ברשתות החברתיות. עד כדי כך שרבים מהם הציעו שורה של תסריטים אלטרנטיביים לגבי מה שאולי התרחש שם.

ויש גם הפתעה.

רבים מכם מכירים זאת. אתם נתקלים בתמונה, וידיאו או ציטטה שעושה לכם את הקליק הזה – לא תמיד ברור לכם למה, ואתם מחליטים לשמור אותה.
עם הזמן, מצטבר במחשב שלכם אוסף אישי של קבצים המורכב אך ורק מהטעמים, האהבות והרגישויות שלכם.

כמה הערות קצרות על טיבן של המצאות; על פרקטיקה וחוסר שימושיות, על הנאה והתפעלות, ועל בובה שיודעת להביט לכיוון אחד בלבד – דרומה!  

הספסל הציבורי הוא אחד מאותן ההמצאות היותר מוצלחות של התרבות האנושית. הוא לא רק משמש מנוע מובהק ליצירת התרחשויות ואירועים שקורים ללא הרף – עליו או בסביבתו, אלא גם מציע את הפתרון המושלם לבריחה מהטכנולוגיה בצורה של מקום מפלט, מנוחה, התבוננות, או סתם נוהג שהולך ונעלם: שיחה פנים מול פנים.

אם הייתה רשת אינטרנט לפני כ-130 שנה סביר להניח שקוף הבבון שכונה: ג'ק היה הופך לכוכב רשת ואטרקציה עולמית, והתחנה בה עבד, למוקד פופולארי של עלייה לרגל.

אלא שזה לא המצב וכל מה שנשאר לנו מהעלילה הפנטסטית הזאת זה לנסות ולאמת אותה – היא כנראה אמיתית, ולהתפעל.  שני הגיבורים שלה בהחלט שווים את זה.

סרטון וידיאו חדש מכמת את ספורה של התרבות האנושית בכמה דקות. בהילוך מהיר, ההיסטוריה שלנו נראית כאוסף עצום ולא מאורגן של אמביציות, גחמות, ומשחקי כוח, יחד עם אינספור אירועים ותרבויות שקמות ונופלות ב"הרף עין", כמו היו חלק מתסריט קבוע וידוע מראש. 
ואיך יראה סרט דומה מאות שנים בעתיד? התשובה, לפחות על פי אחד התסריטים, אינה מלבבת.