הספור הזה הזוי משהו. מסתבר כי תחנות רדיו בגלים קצרים, כוכבות התקשורת של עולם הריגול של פעם, ממשיכות, גם היום, לשדר צלילים ומספרים בכתב מורס ובצורות אחרות, מבלי שאף אחד מבין על מה הן מדברות ולמה.

זה קורה, אגב, גם בסביבה שלנו.

מסע מוזר ומפתיע אל העיר פריז בתחילת המאה ה-20.

פגישה אישית עם מכונה חסרת פשר.

מסע וינטג' ססגוני במיוחד אל הפוסטרים ומודעות הפרסום של פעם.

המסע בחלונות הראווה שעורכת לנו תוכנת זום הוא חלק מהמסע שלנו לכיוון עולם של מְקֻוָּונוֹת וסינכרוניזציה. זום ותוכנות הדומות לה, הינן ניסיון עילג משהו לפצות על אובדן הקירבה הפיזית והאינטראקציה הישירה. אבל אין מה לדאוג. טכנולוגיות חדשות יספקו פתרונות להרגלים וגחמות ישנות, ואולי גם יעודדו חדשות. יהיה מעניין בעולם הפוסט קורוני.

עוצמתה של דרמה בממדים גלובליים אינה נמדדת בהכרח במספר הנפגעים שיש בה אלא גם בשורה של גורמים אחרים.
ספור הקורונה מספק כאלה למכביר.

כמה הרהורים על בטחון עצמי, על חולשת החיזוי ועל הימים שאחרי הקורונה.

בסדנה קטנה בעיר ראשון לציון נבנית בימים אלה ממש (חודש מרץ 2020), מכונה מופלאה – מחווה מרגשת לעולם של פעם.