הגלגלים שבמוח

חשיבה עזה, תשוקה לוהטת לידע, סקרנות וקורטוב הגון של אנושיות, הכול בציור אחד יוצא דופן שצויר לפני כ-130 שנה.

קדימה ואחורה

נוסע בזמן הוא דמות מלאה סקסאפיל. היכולת הפוטנציאלית שלו לספר לנו ספורים מעולמות שיהיו, או אלה שהיו כבר ואינם, הופכת … עוד

החוקים של החיים

העיקרון הפיטרי, חוקי מרפי, פרקינסון ועוד ועוד_ זוכרים את החוקים המשעשעים והדוקרים הללו? חלק מהם נכתב לפני שנים רבות, חלק מהם נכתב וממשיך להיכתב גם בשנים האחרונות, מתאים עצמו לעידן הטכנולוגי החדש; לתקופת האינטרנט, הביג דאטה, הסמארטפונים והבינה המלאכותית.

הרוח של החוקים האפונימיים הללו – קרויים על שם מנסחיהם, לא השתנתה. לא פלא. התכונה האִינְהֵרֶנְטִית שלנו ליצור מערכות מורכבות ולהלך בהם בצורה מסורבלת עדיין שרירה וקיימת. הטכנולוגיה רצה קדימה, האדם, לפחות בינתיים, נשאר אדם.

כמו הרוח

"כמו הרוח" (שם זמני) הוא שיר קליט ואפילו נעים לאוזן למרות המילים המשונות שלו. השיר הזה שמגיע משנות ה-80 של המאה הקודמת הוא תעלומה אמיתית. איש לא יודע מי כתב אותו? מי שר אותו? ומה שמו? זה לא סתם שהוא מחזיק מזה שנים בתואר: השיר המסתורי ביותר באינטרנט.

סיפור של קרח, לא יותר

ישנם אלה המכנים את כוכבי השביט, קרחון מלוכלך, אבל הגופים הקוסמים והאקסטרווגנטיים הללו היו שחקנים ראשיים בעולם הקדום של אבותינו שגם נתנו בהם סימנים.

ספר השביטים המסתורי הוא אחת העדויות לכך.

לא היה

אתם מהלכים לכם להנאתכם על החוף ולפתע רואים אוניית נוסעים גדולה מרחפת לה באויר, כמה מטרים מעל המים. לא עניין של מה בכך. בכל זאת מדובר על כלי שיט השוקל מעל ל-150,000 טון.

אלא שזה בדיוק מה שנראה בחופי אנגליה לאחרונה, ולא בפעם הראשונה. איך זה בדיוק קורה? ולמה אשליה אופטית ותעתוע ראייה הם לא בהכרח תופעה שלילית.

קצה של חוט

כסף לא יכול לקנות אהבה. תעלומת ילדות מתעתעת, ופיתרון מוזר ומפתיע  כנגד כל הסיכויים

גפרורים

סיפור הגפרורים והקופסה הקטנה המכילה אותם הוא ספור מרתק. הוא מגלם בתוכו ניצחון טכנולוגי מרשים, שאיפשר לבני האדם להצית אש בצורה מבוקרת. יש בו גם ביטוי לאובססיות והתמכרויות אנושיות – כמו העישון שהיה מנוע צמיחה עיקרי שלו, וגם, ובנוסף, אלמנט ויזואלי ואסתטי, לא פעם יצירתי ויוצא דופן.

אוספים של קופסאות גפרורים הינם, במובן זה, מיצגים מרהיבים של זן הולך ונכחד.

פארק רדוף שדים

זה לא כל כך נעים לראות גן סגור ובטח לא גלגל ענק מפורק.
בקור בפארק רפאים נטוש בפרוורי ברלין – מזרח גרמניה של אז.