ואני אראה לך את שלי

—————–

תוכנות הבינה המלאכותית (AI) החדשות אוחזות במגוון רחב של תכונות “אנושיות”, ביניהן גם יכולת – יש שיגידו יומרה, לעסוק באמנות.

הלכתי עם זה קצת הלאה. חשבתי שזה יהיה נחמד לאתגר את תוכנת ה-AI שבה אני משתמש – GPT4 יחד עם מחולל התמונות DALL·E 3, ולשאול אותה, מה היא אומרת על הצילומים שלי, ומה היא יודעת ליצור בתגובה?

———

———————-

אני:

בורר כמה צילומים שאני אוהב במיוחד מה- Google Photos, כאלה שיש בהן, אני חושב, איזה שהוא פאנץ' ומשהו אנושי. הצילום הראשון מתאר פיסת שמים כחולה עם כתמי עננים בהירים, תמונה שצולמה במצוק נחל קדרון, בסמוך למנזר המרסבא במדבר יהודה. סלעי הגיר והכוכים הקרסטים האלה הם חלק מהאסתטיקה של המדבר, והיו מאז ומתמיד מקומות מסתור לאנשים תמהונים ונזירים שבקשו להתבודד.

התבונני בתמונה, אני מבקש מהתוכנה, נתחי ופרשי אותה, וציירי, אחר כך, תמונה תואמת שלך.

—————–

AI:

"התמונה מציגה סצנה טבעית מרשימה של מערה או חלל המתפתלים כדי ליצור צוהר שמציג תמונה של שמיים כחולים מעל. הסלעים בגווני חול ואדמה ומראה השכבות מעידים על התהליכים הגיאולוגיים הממושכים שיצרו את המבנה המרשים הזה. דמותו של אדם העומד בתוך המערה מוסיפה קנה מידה לתמונה ומדגישה את הפאר של הצורה הטבעית. זוהי תזכורת לתעצומות הטבע בהשוואה לנוכחות האנושית". "הנה התמונה (למטה) שיצרתי, המשקפת את המראה והתחושות שמתעוררות מהתמונה ששלחת":

—————–

אני:

ממשיך לדפדף באלבום. עוזב את המדבר אבל נשאר עדיין בדרום. בשנים האחרונות הייתי מספר פעמים בעוטף עזה. באחד מאותם בקורים נקלעתי לסצינה מרתקת במיוחד; אי שם בשדות נחל עוז היה מטוס ריסוס, שהיה מבצע, פעם אחר פעם, גיחות קרובות, קרובות לקרקע, וגחונו כמעט והיה מלחך את גידולי השדה. צילמתי מקרוב כשאני סופג מנה הגונה מערפל ההדברה הזה. יצאה לי סדרה יפה. בני אדם עושים וואו(!) במקרים כאלה. מה היא תגיד?

—————–

AI:

"התמונה מדהימה. היא מתעדת מטוס ריסוס בפעולה, טס נמוך מעל שדה חקלאי. הדינמיות של המטוס והערפל שהוא משאיר מאחוריו מבליטים את התנועה והפעילות. צבעי המטוס הבולטים והחיים מושכים את העין ונותנים לו את מרכז הבמה, בעוד הרקע הטבעי משמש כבמה לסצנה זו. התמונה גם משדרת את הקשר שבין טכנולוגיה לחקלאות, ואת התמיכה שהמטוס מספק לגידול הצומח".

הנה התמונה שלי (למטה):

—————–

אני:

אסתטי וסינתטי, אני חושב לעצמי וממשיך הלאה. מוצא צילום שעשיתי בחוף הים של תל אביב. טיימינג זה עניין קריטי. כאן, צילמתי את הנערה מספר פעמים עד לשוט הזה. מה את אומרת?  

                           

—————–

AI:

"התצלום לוכד רגע של שמחה חסרת דאגות, עם אדם (נערה) המזנק בחן על החוף. התנועה קפואה בזמן, השיער והבגד הלבן של הפרט זורמים עם התנועה. גלי הים העדינים והקצף הרך לרגליה מוסיפים תחושת שלווה ושובבות לסצנה. זוהי חגיגה של חופש ותענוגות החיים הפשוטים, מול מרחבי האוקיינוס. התאורה מרמזת על בוקר מוקדם או מאוחר אחר הצהריים, זמן שבו השמש מטילה אור חמים על הסצנה, ומעצימה את תחושת החום והאושר".

"הנה התמונה שלי (למטה)":

—————–

אני:

הטקסטים והתמונות שמפיקים הכלים של הבינה המלאכותית, במקרה זה מודולי השפה ומחוללי התמונות, הינם תוצאה של חוכמת אלגוריתם; תוצר משוכלל של עיבוד כמויות עצומות של נתונים, לרבות מיליונים רבים של תמונות, יחד עם תיקונים וכוונונים של קבוצות החוקרים שיצרו אותם. התמונה (למעלה) נראת לי כתרגיל בשיעור ציור של תלמיד דייקן שמבקש, קודם כל, להשביע את רצון הסביבה.

הצילום הבא שלי (למטה) היא תמונה של טנדר ישן מימים של פעם. נוסטלגיה היא רגש אנושי ממכר. מה את אומרת?
     

—————–

 
AI:

התמונה (שלך) מציגה סצנה אורבנית עם רכב משא ישן ומחליד שנעצר ליד מבנה נטוש או מחסן. הרכב והמבנה נראים שחוקים ומלאי אופי, עם סימני זמן שמוסיפים להם יופי ייחודי. הגרפיטי על הקירות מוסיף צבע וחיים לסצנה, מה שנותן תחושה של עבר תוסס ופעיל. יש גם רמיזה להומור בגרפיטי של הדמות שנראית כאילו היא נוהגת ברכב המשא, מה שיוצר קונטרסט מעניין בין המציאות לאמנות.  הנה שלי:

—————–

אני:

תראו את מראה החלודה ואת הצבע המָהוּהַּ של הגרפיטי בקירות. ותראו את העשבים המצבצים מסדקי לוחות העץ. תמונה מרשימה. אני בוחר לסיים עם משהו עדין: שפירית סגלגלה שמרפרפת על עלה ירוק:

—————–

AI:

"התמונה (למעלה) מציגה שפירית הניצבת בעדינות על עלה ירוק דק או גבעול. כנפי השפירית ססגוניות, מחזירות את האור בצורה שגורמת להן להיראות כמו נוצצות בגווני כחול ושחור. גופה דק ונראה כמעט מתכתי, מרמז על האיזון העדין של ההנדסה של הטבע. הרגע הזה לוכד את ההצטלבות של שבריריות עם כוח, שבו הקלילות של השפירית מאפשרת לה לנוח על הבמות הקלושות ביותר מבלי שזה יפריע לה". הנה שלי:

—————–

———————————————–